בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים בני שגיא, יוסי טופף ועודד מאור) גזר עונש של 14 שנות מאסר על בעל שניסה לרצוח את אשתו בשל רצונה להתגרש ממנו.
סגן הנשיא, השופט בני שגיא כתב בפסק דינו ש"האירוע המתואר בכתב האישום והכרעת הדין הוא חמור כמעט בכל קנה מידה, ואנו נכונים להסכים עם עמדת התביעה לפיה קיימת חשיבות של ממש בהצמדת תג עונשי משמעותי לאלימות נגד נשים, וזאת אף במנותק מנקודת הזמן בה אנו נמצאים, הנראית ככזו בה התגברו מעשים אלה. עבירות אלימות המבוצעות על-ידי גברים בתא המשפחתי, מערערות את ביטחונן של הנשים, ובמקרים רבים הופכות את חייהן לגיהנום. אמנם, במקרה דנן, אין המדובר במערכת יחסים אלימה באופן מובהק שהגיעה לשיאה ביום האירוע, אלא באירוע שנראה על פניו חריג בנוף מערכת היחסים, אך אין בכך כדי להקהות מחומרתו. דברים אלה יפים ביחס לכל פעולה אלימה הננקטת נגד נשים, ומקל וחומר, ביחס למעשים כגון אלה של הנאשם, דהיינו – ניסיון לגרום למותה של המתלוננת".
לדבריו הסכים השופט טופף.
השופט עודד מאור, שהצטרף לפסק דינו של השופט שגיא, התייחס, מעבר לקביעה הברורה שישנה חשיבות לענישה מחמירה כלפי אנשים הנוהגים באלימות כלפי נשים, גם לזכות להגיד לא. לזכות של האישה (או כל אדם) לקום מהקשר הזוגי ולבקש שיעזבו אותה לנפשה. הזכות לאוטונומיה.
חשיבות פסק דינו של השופט מאור היא כי אלימות, אינה מהווה רק פגיעה בגופה של האישה, אלא מהווה פגיעה ברצונה החופשי, "שלילת מוחלטת של אנושיותה", בלשונו.
השופט מאור קובע בפסיקתו את הדברים הבאים: ש"בבוא בני זוג בברית הנישואין, או בהחלטה לחיים משותפים, מתחייבים הם האחד כלפי השני, בין היתר, לחיות חיי שיתוף הדדיים ולנהוג בכבוד האחד בשני, ולצד זאת, גם לשמור ולכבד את זכותו האישית של כל אחד מהם כאדם, להחליט על מעשיו ומאווויו בהתאם לבחירותיו ולפעול בהתאם לבחירות אלה, היינו – לכבד את הזכות האישית של בן או בת הזוג לאוטונומיה.
זכותו זו של אדם לעצב את חייו ואת גורלו חובקת את כל ההיבטים המרכזיים של חייו – היכן יחיה; במה יעסוק; עם מי יחיה; במה יאמין. הזכות היא מרכזית להווייתו של כל פרט ופרט בחברה. יש בה ביטוי להכרה בערכו של כל אדם ואדם כעולם בפני עצמו.
בין הזכות לאוטונומיה, לכבוד האדם ולחופש הבחירה הטמון בו, עובר חוט שלא ניתן לנתקו.
מעבר לאפשרות הבחירה, האוטונומיה כוללת גם רובד נוסף הנוגע לזכותו של אדם כי יעזבוהו
לנפשו; אלימות מֵפרה באופן הבוטה ביותר את זכותו זו של האדם …
הנוקט באלימות כלפי אחר, מתייחס אל האחר כחפץ שניתן לעשות בו כרצונו בהתעלם מחירות בחירתו של האחר.
מאור מסכם את נקודת מבטו ומציין: "אלימות – כל אלימות – כלפי בת זוג מחלחלת ופוגעת בלשד עצמותיה של הזכות לאוטונומיה".
מהאמור עולה מסר ברור שהזכות להגיד לא, היא כשלעצמה, מהווה ערך חוקתי שיש להגן עליו.
השופט מאור מצטרף לעמדת השופט שגיא וחוזר על כך שאלימות במשפחה היא רעה חולה, ועל בתי המשפט לפעול להגן על קורבנותיה ולעמוד באופן נחרץ ונטול פשרות לצד הקורבנות.
"אין להסתפק במילים בלבד, ועל בית המשפט לגבות מילים אלו בעונשים ממשיים ומרתיעים", ציין :"המסר היוצא מבית המשפט הוא ברור, נחוש ונחרץ לפיו לא יעמוד מנגד בעבירות אלימות במשפחה בכלל ובעבירות אלימות כלפי בנות זוג בפרט.
יידע כל אדם הנוהג באלימות כלפי בת זוגו או בן משפחה שישלם מחיר אישי כבד, וחירותו תישלל ממנו לשנים ארוכות, וזאת לצד מחיר חברתי הנלווה לכך".
